דרושה עיר שלמה: נותנים עדיפות אסטרטגית לגיל הרך בתל אביב

כשיוזמת Urban95 החלה לשתף פעולה עם עיריית ת”א-יפו, חשבנו אילו תוכניות ופעילויות יכולה העירייה ליישם בעיר. מאז הבנו שההצלחה, יכולת ההתאמה והקיימוּת של כל תוכנית או יוזמה תלויות קודם כל בבניית היכולת, המנגנונים והרצון הפוליטי בארגון – היכולת להניע שחקנים שונים ומגוונים לעבוד ביחד על אסטרטגיות בהיקף עירוני, ולהקים מנגנונים חדשים שישמשו לעבודה יומיומית. להפתעתנו, גילינו ש-Urban95 מובילה מהפך אסטרטגי בעירייה כולה.

יוזמת Urban95 מעודדת את מנהיגי ומתכנני העיר להתבונן בחיים העירוניים מגובה של 95 ס”מ – גובהו הממוצע של ילד בן שלוש. נושאים המשפיעים על חייהם של ילדים עירוניים צעירים ומשפחותיהם הם אמנם חוצי מגזרים, אך יש להתבונן בהם כעל יחידה אחת. שלטון עירוני המתייחס לגיל הרך דורש שיתוף פעולה מצד מגוון רחב של מחלקות, החל ממינהל החינוך ועד הרווחה והבריאות, העובדות בדרך כלל במנותק זו מזו, אך הוא גם מצריך טיפול בנושאים כגון תחבורה, איכות האוויר, תשתיות ופארקים – שמשפיעים הרבה יותר על ילדים בגיל הרך מאשר על כלל האוכלוסייה.

עם זאת, כשמדובר במדיניות ובאסטרטגיה מוניציפליות, ילדים בני חמש ומטה נוטים להיות בלתי נראים. בדומה לערים אחרות בישראל, בעבר הכירה תל אביב בילדים כתושבי העיר רק בגיל שלוש, כאשר נכנסו לגני טרום-טרום חובה של מערכת החינוך הציבורית. השאלה מה ערים צריכות לעשות למען ילדים צעירים יותר כלל לא עלתה, מלבד בנושאים כגון שירותי הבריאות הממלכתיים. המחסור הכמעט מוחלט של קווים מנחים או רגולציות הנוגעות לקבוצת הגיל הזו, הוביל את המתכננים העירוניים בישראל לכנות אותה בשם “החור השחור של התכנון העירוני”. הורים צעירים שמבקשים לסדר לילדיהם מסגרת חינוכית, למצוא מרחבים ציבוריים בטוחים ומעוררי גירוי שבהם יוכלו ליהנות עם משפחתם, או פשוט להסתובב בעיר עם עגלה, נאלצו להסתדר לבדם.

כאשר מנהיגי העירייה קיבלו החלטה אסטרטגית לעבוד בשיתוף עם תוכנית Urban95, היה עליהם להחליט היכן למקם את התוכנית במבנה השלטון המקומי. היו מי שחשבו כי המקום הטבעי לכך יהיה מינהל החינוך או מינהל השירותים החברתיים,
אולם מנהיגי העירייה החליטו למקם את היוזמה במינהל קהילה, תרבות וספורט הצעיר יחסית, שנהנה מנקודת פתיחה רעננה ומההזדמנות לשלב את הנושאים החשובים ברמת הקהילה. המינהל העירוני מינה ליוזמה מנהלת, שאת משכורתה משלמת קרן ברנרד ון ליר, אולם היא מועסקת כעובדת עירייה.

הצעד הבא היה העלאת המודעות ליוזמה בקרב המנהלים ומקבלי ההחלטות הקשורים לפעילות בדרך כלשהי. מהנדס העיר ומתכנן התחבורה, למשל, לא הכירו מיד בכך שיש להם תפקיד פוטנציאלי כ”מפתחי מוח” לילדים בגיל הרך. תיאור התפקיד של בשמת צפדיה-וולף, מנהלת תוכנית Urban95, כלל במפורש עבודה עם אגפים שונים, כדי לתכנן תגובה משולבת וחוצת מגזרים לקבוצת הגיל הרך. בתמיכת ההנהלה, ובשיתוף מנהלת מינהל קהילה, תרבות וספורט, יזמה צפדיה-וולף “מסע פרסום עירוני” להצגת Urban95 בפני בעלי עניין מרכזיים בעירייה, ובהם נציגים מתחום בריאות הציבור, איסוף נתונים, הנדסה ושפ”ע (פארקים ופעילויות פנאי).

נקודת המהפך נרשמה כאשר צוות רב-תחומי של מנהלים בעירייה השתתף בקורס מנהלים בן שבוע של הרווארד, במימון הקרן, שהתייחס להובלה ולהרחבה של יוזמות לגיל הרך. בקורס השתתפו גם שני מנהלים בכירים בעלי השפעה רבה – מהנדס העיר תל אביב עודד גבולי, וראשת מינהל קהילה, תרבות וספורט רונית פרבר. החוויה הייתה מהפכנית, בחלקה כיוון שהיה זה חריג לראות מנהלים בכירים מאגפים שונים כל כך מבלים זמן ביחד, ובחלקה בגלל הידע החדש שצברו המשתתפים, הנוגע להתפתחות המוח והאופן שבו מרחבים ציבוריים והנהלת העיר יכולים להשפיע על ההתפתחות האנושית של ילדים לטווח הארוך.

בהמשך פותחו ויושמו פעילויות ראשונות בעיר, אחת הבולטות שבהן היא דיגיטף – פלטפורמה דיגיטלית לגיל הרך, המהווה הרחבה של דיגיתל, הפלטפורמה המקוונת זוכת הפרסים של העיר. דיגיטף מחברת בין אנשים לשירותים באופן זורם, החל ממסגרות לילדים, דרך מגרשי משחקים ועד מרפאות טיפת חלב. כמו כן, היא מציעה טיפים בנושאי הורות, בשיתוף אפליקציית Vroom, כולל תרגומים המיועדים לקהילת מבקשי המקלט שמתגוררת בעיר. דיגיטף, שנהנית ממודעות פרסום ברחבי העיר ויותר מ-5,000 הורים וילדים צעירים שהשתתפו באירוע ההשקה בעירייה, בראשות ראש העירייה רון חולדאי, יצרה מודעוּת לא רק בעיר עצמה, אלא גם בשלטון המקומי. בשבועות הראשונים לפעילותה הונפקו יותר מ-18,000 כרטיסי גישה לילדים בפלטפורמה הדיגיטלית.

עם זאת, למרות העניין והרצון הטוב שהגיעו מאגפים אחרים, קשה היה להסביר את הרעיון שעומד מאחורי יוזמת Urban95. בסיום הקורס של הרווארד, שבו התמקד הצוות במרחב הציבורי, הודיעה העירייה על השקעה נוספת של כ-51 מיליון שקל במגרשי משחקים שמיועדים לילדים בני פחות משש. צוות Urban95 ידע ששימוש יעיל במימון הזה לטובת התפתחות הגיל הרך דורש גישה מקיפה יותר, שאינה מסתפקת בהזמנת מתקני משחקים חדשים בלבד, אלא מתייחסת גם לגינון ונוף, לטבע ולמעורבות אזרחית. אולם תיאוריות יפות יכולות לשכנע רק עד גבול מסוים: היה ברור כי מנהלי האגפים צריכים לראות ולהתנסות במרחבים כאלה בעצמם.

לבקשת צוות Urban95 בתל אביב, מימנה קרן ברנרד ון ליר סיור מחקר לחברי ההנהלה הבכירה ממגזרים שונים בעיריית תל אביב לקופנהגן שבדנמרק – עיר שידועה בהיותה ידידותית להולכי רגל, לרוכבי אופניים ולבני אדם בכלל, ונמנית
עם הערים הטובות ביותר בעולם להתפתחות הילד. בשיתוף האדריכלים של גהל ושותפינו בתל אביב, תכננו את לוח הזמנים בקפידה ושיווקנו את הרעיון למנהיגי העירייה, שהיו זקוקים לשכנועים כדי לשחרר כמה מהמנהלים הבכירים שלהם למשך כמעט שבוע.

לאחר עבודת המשך אינטנסיבית התחלנו לראות כמה תוצאות מסיור המחקר. מנהל אגף שפ”ע הורה על הקמת הפארק הציבורי הראשון בתל אביב בהשראת עולם הטבע, הכולל מערכת של אזורי ישיבה וארגזי חול לעידוד אינטראקציה של משחק התפתחותי בין הורים לילדיהם הצעירים. מנהלת מינהל שירותים חברתיים החליטה להוציא לפועל ביקורי בית לאימהות טריות באמצעות מערכת הבריאות העירונית, ולעבוד עם מינהלת הקהילה כדי לחבר היטב בין מרפאות טיפת חלב לבין המרכזים הקהילתיים. מנהיגי העיר הסכימו להקצות מימון נוסף לרשת החדשה והמשולבת הזו, הכוללת מרחבים שכונתיים למשחק ופעילויות תומכות הורות. תוספת המימון אפשרה את העסקתם של מדריכים פדגוגים רבים יותר ופעילויות שמוצעות להורים במחיר בר-השגה.

חשיפת האופן שבו התפתחות בגיל הרך קשורה לסדרי יום רחבים יותר הובילה לקידום האסטרטגיה והפעילויות בונות היכולת של Urban95, שהרחיבו את היריעה ויצרו נציגים חדשים המקדמים את התפתחות הילד בתל אביב. הצוות שנסע לקופנהגן התפתח והפך לוועדת היגוי רשמית של יוזמת Urban95, שאמורה להוביל תהליכים רחבים יותר הנמצאים בפיתוח, וליצור חזון ואסטרטגיה עירוניים בקרב בעלי עניין מגוונים.

שילוב המנהלים בדרג הביניים ועובדים שמעורבים ביישום התוכניות – ליצירת תמיכה מלמטה למעלה נוסף על התמיכה מלמעלה למטה – יוצר בעלות משותפת ושיתוף פעולה חוצה מגזרים, הופך את הילדים בגיל הרך לעדיפות אסטרטגית בעיר, ומפתח בסיס בר-קיימה להתרחבות.