במרץ 2016 חתמה קרן ברנרד ון ליר על מזכר הבנות עם המחלקה לפיתוח האישה והילד של ממשלת אודישה (Odisha), מדינה בהודו בעלת אוכלוסייה של קרוב ל-44 מיליון, להרחבת תכנית לימודים רב-לשוניים לגיל הרך המבוססים על שפת אם. ההסכם הוא הצעד האחרון במעורבות בת עשור של הקרן במרכזי טיפול והתפתחות רב-לשוניים לילדים בגיל הרך.
מדוע חשוב שראשית הלמידה תיעשה בשפה המדוברת בבית
שמונה מיליון תושבי אודישה נמנים עם בני שבטים מקומיים (scheduled tribes או אדיוואסי) – קבוצות מיעוט ילידיות החיות בעיקר באזורים כפריים ודוברות שפות שבטיות. הורים רבים מבני השבטים קיבלו מעט מאד השכלה פורמלית ואינם דוברים את שפתה הרשמית של המדינה, אוֹדיה. אלא שבבית הספר היסודי, שאליו הולכים כל הילדים, שפת ההוראה היא אודיה. דבר זה עלול להקשות על הילדים ביצירת בסיס טוב להמשך לימודיהם, ולהוביל בסופו של דבר לנשירה של מרביתם.
כ-1.4 מיליון ילדים בני שבטים באודישה הם בגיל הגן, ו-77% מהם פוקדים מרכזי אנגאנוואדי (anganwadi) – שירות שמספקת המדינה לתמיכה בהורים לילדי הגיל הרך בנושאי בריאות, תזונה ולמידה מוקדמת. בפיילוטים שנערכו הראו שותפי הקרן כי כאשר מרכזי אנגאנוואדי מציעים תוכניות למידה מוקדמת בשפה שבה הילדים מדברים בבית, המעבר לדיבור באודיה ולהצלחה בבית הספר קל הרבה יותר.
ממשלת אודישה הסכימה להקים גני ילדים בשפת אם
ביולי 2016, בתמיכת הקרן, הקימה המחלקה לפיתוח למען הילד והאישה בממשלת אודישה צוות ניהול תוכניות המונה חמישה־עשר איש, בכלל זה רכזים לכל אחד משנים־עשר המחוזות שהתוכנית תורחב בהם. התוכנית בכללותה צפויה לכסות 7,200 כפרים בעלי מרכזי אנגאנוואדי באזורים שבטיים נידחים ולשפר את השכלתם של כ-250,000 ילדים.
בשנת 2017 השתתפו כ-7,000 עובדים מתחום הגיל הרך בתוכנית הכשרה בת שבוע, שתכליתה לאפשר להם לתמוך באופן ישיר בילדים ובמטפלים שלהם בקהילות השבטיות. את ההכשרה העביר צוות ניהול פרויקטים במחלקה לפיתוח למען הילד והאישה בבירת המדינה, בּוּבָּנֵסוואר, והיא התמקדה בקידום פעילויות כגון שעת סיפור, לצד שירה וצורות אחרות של תקשורת בלתי מילולית, המסייעת להתפתחות המוח בשלב מוקדם ומכינה את התשתית ללמידה פורמלית.
וִישאל קוּמָר דֵב, הנציב והמזכיר הכללי של המחלקה לפיתוח למען הילד והאישה, ציין:
“אנו מאמינים כי השותפות שלנו תאפשר לילדי הגיל הרך מבני השבטים התפתחות הוליסטית והזדמנויות לגירוי ופיתוח המוח, באמצעות טיפול וחינוך טובים יותר, בשפת אמם.”