בעקבות התהפוכות האחרונות בעולם הערבי, ובראשן המלחמה בסוריה, נאלצו מיליוני בני אדם לעזוב את ביתם ולעבור למקום אחר במדינתם או לבקש מקלט במדינות שכנות. הגישה ההומניטרית מציבה בראש סדר העדיפויות צרכים דחופים כגון מחסה, מזון ושירותים רפואיים. משפחות העקורים והפליטים אינן מקבלות בדרך כלל שום סיוע מעבר לזה – לא תמיכה קבועה ולא טיפול נאות בילדיהן הקטנים. כדי למלא את החֶסר הזה גובשה תוכנית ההורות למען בריאות, הגנה ולמידה בגיל הרך (Health, Early learning and Protection Parenting Programme – HEPPP), ולאחר הערכת הפיילוט שהתקיים לאחרונה בלבנון ובירדן יישומה צפוי להתרחב.
תוכנית HEPPP נולדה ופותחה בשנים של עבודה שהקדיש קולקטיב המשאבים הערבי (Arab Resource Collective – ARC) למושגים ועקרונות הנוגעים להתפתחות בגיל הרך ולפרקטיקות שעניינן כלילה (inclusion), חשיבות המשחק בלמידה ועוד. בשלושת העשורים שחלפו מאז הוקם ARC, הוא הצליח להטמיע בשיח הערבי גישה הוליסטית ומשולבת לגיל הרך. כעת ARC מארח את הרשת הערבית להתפתחות בגיל הרך (Arab Network for Early Child Development – ANECD), שעם חבריה נמנים בכירים בממשלה, אנשי אקדמיה, חברי ארגוני המגזר השלילי (NGO), מומחים ובעלי מקצוע מרחבי העולם הערבי.
בגישה ההוליסטית והמשולבת, “הוליסטית” פירושו של דבר תפיסת הילד כישות כוללת, ו”משולבת” פירושו טיפול בצורכי הילד בדרך עקיבה, קוהרנטית. הגישה ההוליסטית והמשולבת של ARC מבוססת על עקרונות מתחומי האקולוגיה של הילד, פסיכולוגיה התפתחותית וזכויות הילד, ובכלל זה על התפיסה שיכולותיו של הילד – הגופניות, הרגשיות, הקוגניטיביות, החברתיות ועוד – מתפתחות כמכלול. עוד מונחת ביסוד הגישה התפיסה שהילדות היא שלב התפתחות מלא בפני עצמו, וכן שההתפתחות נעשית ברצף ידוע היטב, אף שהקצב שלו משתנה מילד לילד.
תמצית הגישה ההוליסטית והמשולבת פורסמה במדריך בשם “למידת מבוגרים וילדים”, שיצא בשפה הערבית בשנת 2002. בשנים שלאחר מכן המשיכה תוכנית ההתפתחות לגיל הרך של ARC לפתח ולפרסם משאבי הדרכה בערבית עבור הורים ועובדים בתחום הגיל הרך – הן חומרים מתורגמים שהותאמו להקשר הספציפי והן חומרים שפיתחו צוותים של אנשי מקצוע מקומיים – וערכה פיילוטים שבהם יושמו העקרונות ישירות, בפרויקטים לבניית יכולת של ההורים והמטפלים.
HEPPP: פונים לאבות ולאימהות גם יחד
תוכנית HEPPP, שפיתח צוות של מומחים, אקדמאים ואנשי מקצוע בתחום הגיל הרך ממצרים, מהרשות הפלסטינית ומלבנון, יצאה לפיילוט ראשון במרכזים קהילתיים בלבנון ובמצרים בשנים 2012–2014. אבות ואימהות עברו את ההדרכה יחד, כיחידה משפחתית, בשיתוף הילדים. ההורים המשתתפים חולקו לשתי קבוצות, לפי גיל ילדיהם: קבוצה אחת לגיל 0–3 (משלב ההיריון), והשנייה לגיל 4–6.
הפיילוט הורכב ממערך מובנה של 15 מפגשי הדרכה אינטראקטיביים מדי שבוע, כל מפגש באורך שעתיים–שלוש, בנושאי היריון; הנקה; תזונה מאוזנת; תזונה לקויה וסימנים שמצביעים על כך; היגיינה אישית, ובכלל זה גמילה מחיתולים; בטיחות ותאונות; חיסונים, זיהומים ומחלות; שוויון וכלילה חברתית; תקשורת בין הורים; תקשורת עם הורים אחרים; חיזוק התנהגות חיובית; “לכל ילד יש אינטליגנציה – מהי האינטליגנציה של ילדכם?”; משחק; חשיבה ביקורתית ומיומנויות למידה וחקירה; מוכנות לפעוטון, לגן ולבית הספר.
המפגשים הללו מספקים יחד מסגרת כוללת של מושגים, מיומנויות ותרגילים, שתכליתה להגדיל את הידע של ההורים באשר לחשיבותן של שנות הגיל הרך; לפתח גישה כלילתית והוליסטית בנוגע לגידול ילדים; לעודד יחס מכבד כלפי הפוטנציאל, המיומנויות וקצב ההתקדמות של כל ילד וילד; לטפח התנהלות נבונה בנושאים כגון בריאות, תזונה, למידה בגיל הרך וניהול סיכונים; לקדם פרקטיקות טיפול טובות, לצמצם מתחים ולמנוע אלימות; לשפר את השפעת הקהילה על בריאות הילד, חינוכו וביטחונו; ליצור ולחזק בקרב הורים את היכולת להיות מודל לחיקוי ולתמוך בהורים אחרים.
HEPPP היא תוכנית חדשנית בעולם הערבי:
- היא מאמצת גישה הוליסטית, משולבת וכלילתית, שמטפלת בנושאי בריאות, תזונה, למידה בגיל הרך, רווחה חברתית והגנה גופנית באופן עקיב ואינטראקטיבי;
- היא עוסקת ברצף התפתחותי נרחב, מלידה ועד גיל 6;
- היא מתמודדת עם האתגר הכרוך ברתימת האב והאם יחד, כזוג, לשמש כמטפלים וכמחנכים העיקריים של ילדיהם;
- היא כורכת יחד את היעדים האסטרטגיים גילוי מוקדם, התערבות מוקדמת וגירוי מוקדם.
חלק מהתוכנית מוקדש להרחבת דרכי היישום באמצעות גישת “הורה להורה”: שילוב זוגות נבחרים מבוגרי התוכנית (המכונים “סַנַד”: תומך, בערבית) בעבודה בתשלום, לאחר הכשרה ייעודית לשם העברת התכנים. כך יזכו אותם בוגרים לתחושת ערך, ואף להכנסה צנועה. מספר הנהנים מהתוכנית יגדל ועלות הפעלת היחידה תרד במידה ניכרת אחרי כמה סבבים של יישום.
המפגשים והדיונים השבועיים עם ההורים המשתתפים בפיילוט העלו מסקנות ותובנות, ואת אלה השלים מחקר שהעריך את יעילותה של תוכנית HEPPP באמצעות שאלונים שניתנו לפני היישום ואחריו, קבוצות מיקוד של הורים ודיווחים שהגישו המדריכים. בתהליך ההערכה נמצא שלתוכנית יש השפעה ניכרת על הידע, הפרקטיקות והגישות של המשתתפים ברוב הנושאים, ואותרו בו דרכים שונות לשיפור התוכנית. ביניהן, למשל, עריכת דיון קבוצתי מקדים בכל מפגש, לכל ההורים, לפני החלוקה לקבוצות לפי גיל הילדים, והצבת מדריך ומדריכה גם יחד לכל קבוצה, כדי להדגים לזוגות המשתתפים שוויון מגדרי.
התאמות שנחוצות לעבודה עם משפחות פליטים
בעקבות משבר הפליטים המתפתח בעולם הערבי עלה בבירור הצורך להתאים את תוכנית HEPPP גם להורים הנמנים עם אוכלוסיית הפליטים, העקורים או הקהילות המוחלשות במקומות שקולטים פליטים. ARC ושותפים נוספים הוסיפו לתוכנית חמישה מפגשים שישלבו בה תכנים בנושא טיפול פסיכולוגי ותמיכה למטפלים, ובכלל זה עניינים הנוגעים לבריאות הנפש ורווחה, דיכאון, אֵבל, הפרעות פסיכוסומטיות ואלימות.
שינוי נוסף שהוכנס בתוכנית לנוכח הפעילות בקרב פליטים הוא פתיחתה להורים יחידנים ולבני המשפחה המורחבת המשמשים כמטפלים. במקרים שבהם אב ואם השתתפו שניהם בתוכנית, האתגר העיקרי, בשל מוסכמות התרבות השלטת, היה לרתום את שניהם יחד, כזוג, באופן שוויוני. נראה שהדבר בר ביצוע ואף מחזק דפוסים חיוביים של הורות נענית, וכן פרקטיקות של שוויון מגדרי.
סבב היישום הראשון בקרב משפחות פליטים יצא לפועל בשנים 2016–2018 בלבנון (בשיתוף שני ארגוני מגזר שלישי: ארגון תוכניות הנשים וארגון ברָאעֵם [“ניצנים”]) ובירדן (בשיתוף ארגון Plan International). בסבב השתתפו פליטים סורים ופלסטינים מסוריה והורים מקהילות מוחלשות בלבנון ובירדן, שנחלשות עוד יותר בגלל שטף הפליטים שמגיע אליהן.
תמונה: ARC
110 הורים השתתפו בשלב הראשון של תוכנית ההכשרה: 70 הורים בארבע קבוצות בשני מרכזים קהילתיים בלבנון, ו־40 הורים בשתי קבוצות במרכז קהילתי אחד בירדן. מהם נבחרו 12 הורים שסיימו את התוכנית לשמש כמדריכים (סנד) – שמונה בלבנון וארבעה בירדן – וקיבלו הכשרה במיומנויות הדרכה בסיסיות. בשלב השני הדריכו הורים אלה 120 משתתפים חדשים, באמצעות גישת “הורה להורה”.
לשני השלבים הללו נעשתה לאחר מכן הערכה בת שלושה חלקים. בחלק הראשון חולק להורים שאלון, כדי לאסוף נתונים כמותניים על ארבעה משתנים: מצב הבריאות הנפשית של ההורים בעת האחרונה (כפי שנקבע במדד הרווחה WHO-5 של ארגון הבריאות העולמי); רמת המתח הנפשי שלהם (באמצעות מדד PSI – Parental Stress Index); סגנון המשמעת שאימצו בטיפול בילדם (באמצעות שאלון סגנון המשמעת DSQ); מצבו הרגשי וההתנהגותי של הילד (באמצעות שאלון SDQ – Socio-Emotional Status: Strengths and Difficulties Questionnaire). בחלק השני נערכו דיונים עם הורים בשתי קבוצות מיקוד (לפני היישום ואחריו), שמטרתם איסוף נתונים איכותניים מעמיקים יותר על השינויים בידע ובפרקטיקות שלהם. בחלק השלישי והאחרון, לצורך בקרת ההבדלים האפשריים במשתנים בין הקבוצות נערך “דירוג נאמנות” שבדק אם המסרים העיקריים של הפרויקט הועברו לכל המשתתפים בדיוק באותה דרך.
בכללותו בדק תהליך ההערכה את יעילות הגישה של תוכנית HEPPP באמצעות מדידת השפעתה של התוכנית על היבטים שונים של ידע, גישות ופרטיקה בקרב ההורים המשתתפים. הנתונים נאספים ומוכנים לניתוח בזמן כתיבת מאמר זה.
תוכניות לעתיד
לפי תוצאות ההערכה יערוך הצוות של ARC ביקור מחודש באתרי תוכנית HEPPP כדי לזהות מקומות שבהם יש לשפר את התוכנית מבחינת התכנים, המתודולוגיה ושיטות ההעברה. כמו כן יבדוק ARC כיצד לחדד את כלי המחקר – לדוגמה, לאפשר הערכה כמותנית נפרדת לאימהות ולאבות, הערכה כמותנית נוספת להתפתחות הילד באמצעות שאלונים להערכת גיל והתפתחות הילד (ASQ) והערכת שיעור השימור של ההורים.
עם זאת, כבר עכשיו ערכּה של התוכנית מובהק דיו, ותורמים וארגוני סיוע כבר נרתמו לתמוך ב־ARC כדי ליישם את תוכנית HEPPP בקנה מידה גדול יותר. הרשת הערבית להתפתחות בגיל הרך (ANECD) תהיה ערוץ מושלם לקידום ההתרחבות למדינות ערביות נוספות, ותוכל להגיע לפליטים באתרים חדשים ולגבש מסה קריטית של משפחות הפועלות לפי גישת HEPPP.
הפניות אפשר למצוא בגרסת ה-PDF של מאמר זה.
